ביום הולדת 41 שלי, כשישבתי עם אסף במסעדה בירושלים, הבנתי שחסר לי בתפקידים שביצעתי הקשר האנושי, הפן הרגשי, מעבר לתהליכים ולמערכות, האנשים.
והחלטתי ללמוד אימון אישי.
מאז ומתמיד רציתי ללמוד במכון אדלר ומכל מיני סיבות (שהיום אני יודעת שקוראים להם שומרים) לא למדתי.
האימון האישי התלבש לי בול על מה שרציתי – קורס בוקר, על בסיס התיאוריה של אדלר, לימודים בכפר סבא.
ממש כפפה ליד.
תקופת הלימודים היתה מאירת עיניים!
אמנם היא התחילה בדמעות, אבל דמעות של מישהי שלא היתה רגילה לשאול את עצמה שאלות ופתאום מתמודדת ועוברת תהליך.
במהלך הלימודים התאהבתי בתחום ההתפתחות האישית, ובתיאוריה של אדלר שכמו נועדה לאימון אישי, והתאימה לתפיסות העולם שלי.
אחרי פרקטיקום של שנה, הגשת עבודות ומבחנים (כן, ברבים, כי את הראשון לא עברתי), תוך כדי משרה חלקית במקצוע הקודם שלי,
סוף סוף הוסמכתי למאמנת בשנת 2019!
נהדר !
עכשיו יש לי מקצועות –
גם מהנדסת תהליכים וגם מאמנת אישית –
מה עושים עם זה? איך זה מתחבר?